דרכה של ישיבת הר עציון

הרב חיים נבון

במאמר קצר זה ננסה לסקור בקצרה את דרכה הייחודית של ישיבת הר עציון. קשה, ואולי בלתי אפשרי, למצות בית מדרש חי ותוסס לעמודים ספורים של אותיות ומילים; תקוותנו היא שמאמר זה לכל הפחות יסייע בידי הקורא להבין מעט את דרכה של הישיבה.

"מה אהבתי תורתיך..."

עיקר העיקרים בישיבת הר עציון הוא לימוד התורה. מזה מאות דורות עומד העיון בתורת ה' במוקד העולם הרוחני של היהודי המאמין, ובישיבת הר עציון אנו מזדהים לחלוטין עם המסר הזה. אם להתמקד יותר, עיקר הזמן ועיקר המאמץ הנפשי מושקעים בלימוד הגמרא. מאז ומעולם תלמידי חכמים העמידו בטבורו של עולמם את העיסוק ב"הוויות דאביי ורבא". ללימוד גמרא בעומק ובהתמדה ישנה השפעה מדהימה על עיצוב אישיותו של הלומד. אמנם, החווייה המיידית שהלומד מרגיש בשעת הלימוד עצמו בולטת לפעמים יותר בתחומים אחרים, כמו לימודי מחשבה או תנ"ך. אך הניסיון מוכיח שרק עיסוק מעמיק ומאומץ בגמרא יכול ליצור אישיות עם דבקות אמיתית בה' ובתורתו, דבקות שאינה חולפת כשסוגרים את הספר, אלא נשארת עם הלומד למשך כל חייו.

בישיבת הר עציון לא עושים פשרות בנוגע ללימוד גמרא. כל תלמיד נתבע לממש את מלוא היכולת שלו. צוות הר"מים מתאפיין בראש ובראשונה בגדלות תורנית, ולצידה גם ביכולת דידקטית; זאת משום שבעינינו משימתם הראשונה של הר"מים היא לפתח בתלמידיהם את היכולת להיות תלמידי-חכמים. ישיבת הר עציון אינה שואפת לגדל תלמידים "שידעו לפתוח דף גמרא". אצלנו מצפים מכל תלמיד שיהיה תלמיד-חכם.

ראשי הישיבה, הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל, מציבים רף גבוה מאוד בפני התלמידים. ראשי הישיבה הם גדולי תורה מובהקים, שכל אישיותם מרוכזת בעבודת ה', וההתמסרות המוחלטת לה' ולתורתו בולטת בכל מעשיהם. כל תלמיד רואה בראשי הישיבה דמויות לחיקוי: כל תלמיד רואה מול עיניו, יום-יום ושעה-שעה, את המדרגה שאליה מסוגל להגיע מי שבאמת דבק בלימוד התורה בכל מאודו.

יש להודות שלימוד הגמרא דורש השקעה ממושכת ומאומצת, בניגוד לתחומים אחרים, בהם ההנאה והסיפוק מורגשים מיד. אך המדיניות החינוכית בישיבת הר עציון שוללת לחלוטין את הנהירה אחרי הקל והמענג. אנו סבורים שאין התורה נקנית אלא בעמל, ו"לפום צערא - אגרא". הגמרא דורשת מאמץ בהווה - אך מעניקה סיפוק ועושר רוחני בעתיד. בית מדרש אינו מקום של בילוי רוחני, אלא מקום של מאמץ רוחני; אמנם, זהו מאמץ אשר שכרו בצידו.

לימוד הגמרא בישיבה אינו עיסוק טכני של קריאת טקסטים והסברתם. רוב המאמץ הלימודי מוקדש לניסיון להבהיר את יסודותיהן ואת משמעותן המשפטית של ההלכות המופיעות בגמרא. במהלך הלימוד, לקט מפוזר של הלכות עצמאיות הופך למערכת מסודרת של דינים המוגדרים בדייקנות. הלומד מברר לעומק את מחלוקות התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים, ופעמים רבות מסתבר שהדעות החלוקות משקפות תפישות שונות בנוגע למהותו של הנושא הנידון. רק ניתוח יסודי ומעמיק, ועם זאת גם פורה ויצירתי, יש בכוחו למצות את מלוא עומקן של סוגיות הגמרא.

חשוב להבהיר שהתביעה המופנית כלפי התלמידים בישיבה אינה מגוּבָּה במערכת של פיקוח ורישומים, בדומה לזו הנהוגה בישיבות תיכוניות. אנו מאמינים שכל תלמיד יכול למצות מעצמו את המקסימום, בלי שיבלשו אחריו כדי לבדוק האם אכן הוא עושה כך. המדיניות החינוכית של ישיבת הר עציון דוגלת באחריות אישית של התלמיד. הר"מים, המשגיחים וראשי הישיבה מבהירים לכל תלמיד למה מצפים ממנו, ופורשים לפניו את כל הכלים שהוא נדרש להם: דמויות לחיקוי, צוות מגוון של רבנים בני-אוריין, אברכים מבוגרים הנכונים תמיד להקשיב ולסייע, ספריה תורנית עשירה, ועוד ועוד. אך התפתחותו האישית של התלמיד מותנית בראש ובראשונה בנכונותו לקחת אחריות על עיצוב עולמו הרוחני, ולעבוד קשה בשביל המטרה הנעלה הזו.

אף שהאחריות העיקרית להתפתחות הרוחנית מוטלת על התלמיד עצמו, הוא מסתייע בסביבה רוחנית תומכת ומסייעת. הכוונה בראש ובראשונה לר"מים, שכל אחד מהם רואה את עיקר ייעודו בהדרכת התפתחותם הרוחנית של תלמידיו, תוך הקדשת תשומת לב מתמדת למצבם ולצרכיהם. יחסי הרעות הנוצרים בין התלמידים, בשהותם בישיבה ובתקופת שירותם הצבאי, אף הם מסייעים להתפתחותו של כל אחד מהם: שהרי אין מדובר בהתחברות למטרות בילוי חברתי גרידא, אלא בהתאגדות סביב ייעוד רוחני משותף.

ההיסטוריה של ישיבת הר עציון מוכיחה את יעילותה של הדרך החינוכית הזו. מאות מבוגרי הישיבה הם תלמידי חכמים מובהקים, המכהנים בתפקידי רבנות והוראה: רבים מבוגרי הישיבה הם כיום רבני קהילות, ר"מים בישיבות תיכוניות ובישיבות הסדר, וביניהם אף כאלו המכהנים כראשי ישיבות הסדר. אך בישיבת הר עציון מצפים שגם מי שלא יעסוק בתורה כמקצוע, יהיה דבק בתורה ומקושר בה, ויוסיף לעסוק בדברי תורה כל ימיו.

מלבד לימוד הגמרא, שתופש מקום מרכזי בלוח הזמנים של הישיבה, ישיבת הר עציון מעודדת לימוד מעמיק גם בתחומיה האחרים של התורה. בישיבה ישנם שיעורי מחשבה רבים ומגוונים, המסייעים לתלמיד לבנות את עולמו הרוחני. שיעורי המחשבה ניתנים מתוך גישה של פתיחות והרחבת הדעת: משנתו הראשונה בישיבה ועד לשנתו האחרונה בה, כל תלמיד בישיבה יכול לבחור שיעורי מחשבה ההולמים את גילו, את עולמו הרוחני ואת אופיו המיוחד.

גם בתחום ההלכה פועל בישיבה כולל מצליח, שבמסגרתו נבחנים בהצלחה עשרות תלמידים מידי שנה בבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית לישראל. רבים מבין בוגרי הישיבה מכהנים, כאמור, בתפקידי רבנות ברחבי הארץ. לצד הכולל פועלות תוכניות הלכה מיוחדות המיועדות לתלמידיה הצעירים של הישיבה.

ייחודה של ישיבת הר עציון בולט בתחום התנ"ך. התחדשות לימוד התנ"ך בדורנו בעולם הישיבות הדתי-לאומי, שיש המכנים אותה "מהפכת התנ"ך", החלה בישיבת הר עציון. הישיבה ומכללת הרצוג הסמוכה לה, מהוות מוקד עולמי מרכזי ללימוד תנ"ך המשלב מסורתיות וחדשנות. בישיבה התפתחה גישה ייחודית ללימוד תנ"ך, המדגישה את הניסיון לברר את פשט הכתובים כפי שהוא נראה למעיין בן-דורנו, וזאת תוך הסתייעות בכלים היסטוריים וספרותיים. דווקא מתוך "הפשטות המתחדשים בכל יום", כדבריו של הרשב"ם, מוארים מדרשי האגדה באור חדש. בישיבה התפתחו אסכולות שונות בלימודי תנ"ך, וכל תלמיד יכול גם בתחום זה לבור את דרכו על פי נטיות לבו.

בכירי המורים לתנ"ך בארץ מלמדים בישיבת הר עציון: הרב מרדכי ברויאר, הרב יעקב מדן, הרב מרדכי סבתו, הרב יואל בן-נון, ועוד רבים. מרכז ההדרכה בתנ"ך של מכללת הרצוג מוציא חומר הוראה חדשני בתוכנו ובצורתו, ועורך מידי שנה ימי עיון בתנ"ך, שאליהם נוהרים אלפי מורים מכל רחבי הארץ. "מגדים", הביטאון לענייני תנ"ך היוצא על ידי המכללה משמש במה מרכזית לעיסוק בתנ"ך בציבור הדתי-לאומי. כל תלמיד בישיבת הר עציון יכול לשמוע מתורתם של בכירי המורים לתנ"ך בארץ, לצבור ידע גדול בעיון ובבקיאות בספר-הספרים, ובעיקר - לרכוש כלים שיאפשרו לו להוסיף ולהתפתח בתחום זה. והכל - כחלק ממגמתה של הישיבה לפתוח לפני תלמידיה את כל עושרה ואת כל אוצרותיה של התורה. הקדימות הכמותית והאיכותית שניתנת ללימוד גמרא בעיון, אינה ממעיטה בחשיבות העיסוק בשאר תחומיה של התורה.

השקפת עולם

בתחום ההשקפה, מאפיינת את ישיבת הר עציון הפתיחות להשקפות שונות, כל עוד אין הן חורגות ממורשת היהדות הנאמנה. את האמונה בנחיצותה של פתיחות למגוון דעות והשקפות, שואבים תלמידי הישיבה קודם כל מדמותם של ראשי הישיבה. שני ראשי הישיבה מייצגים זרמים השקפתיים שונים: הרב עמיטל היה מבאי ביתו של הרב חרל"פ, מתלמידיו הבכירים של הרב קוק זצ"ל; הרב ליכטנשטיין הוא חתנו ותלמידו המובהק של הרב סולובייצ'יק זצ"ל. עם כל השוני באופיים ובהשקפותיהם של ראשי הישיבה, ענני המחלוקת, שלמרבה הצער מעיבים לעתים תכופות על שמיו של עולם הישיבות, מעולם לא הקדירו את שמיה התכולים של ישיבת הר עציון. האהבה והכבוד שנוהגים ראשי הישיבה זה בזה תורמים יותר מכל לחינוך תלמידי הישיבה לכיבוד הזולת ולהערכת דעתו.

כמובן, ישנם עקרונות כלליים המאפיינים את הישיבה: לכל רבני הישיבה משותפת, למשל, הערכת לימוד התורה כאמצעי מרכזי להתפתחות רוחנית. אך ככלל, רבני ישיבת הר עציון משקפים קשת רחבה של עמדות השקפתיות: תלמידי הרב קוק וחניכי הרב סולובייצ'יק, חובבי חסידות ומתנגדים מושבעים, כולם נוטלים חלק במשימה החינוכית של גידול וטיפוח תלמידי-חכמים צעירים, ונוהגים אהבה ואחווה איש ברעהו. באווירה כזו כל תלמיד מרגיש חופשי לעצב את השקפת עולמו, בעקבות הרבנים אליהם הוא מתקשר, וההוגים שאל כתביהם הוא נוטה.

את הפתיחות הרעיונית שבישיבה מאפשרת תפישה נוספת המשותפת לרבניה ולתלמידיה: ההכרה במורכבותו של העולם. העולם מסובך ומורכב מאוד, ואי-אפשר לסכם אותו במשפט אחד קצר ובוטח. הדברים אמורים כלפי העולם החיצוני, על כל המאורעות המבלבלים שבו, אך גם כלפי עולמנו הפנימי: כל אדם הוא עולם שלם, מסובך מאין כמותו, ובו סבך של מחשבות ורצונות ויצרים, שלעתים קרובות סותרים זה את זה. במציאות חיצונית ופנימית מורכבת כל כך, מי ימלאו לבו לומר שכל האמת בידיו? ההכרה בכך שלעולם יש פנים רבות, מובילה לכבוד כלפי עמדות השונות משלי: מן הסתם, גם הן זכו בפירור מן האמת רבת-הפנים. לכל השקפה הנאמנה למגבלות ההלכה ומורשת ישראל יימָצא מקום בישיבת הר עציון, חוץ מלאלו המבטלות את ערכן של השקפות אחרות ומזלזלות במצדדים בהן: את אלו לא תמצאו בינינו.

אחריות לאומית

לאחר שחרורו של גוש עציון במלחמת ששת-הימים, פנו הרב חנן פורת והרב יואל בן-נון לרב עמיטל, ובקשו ממנו להקים ישיבה בגוש עציון המתחדש. הרב עמיטל נענה לפנייתם, ובשנת תשכ"ט קמה ישיבת הר עציון, הישיבה הראשונה שקמה בשטחי יהודה ושומרון. ראשיתה של הישיבה בכפר עציון, ולאחר מכן עברה הישיבה לאלון שבות, יישוב שהתפתח במידה רבה בזכות הישיבה ומסביבה.

זקני הישיבה מספרים, שבמעמד הקמתה של הישיבה קם אחד מן הנוכחים ושאל את הרב עמיטל במה תתייחד ישיבת הר עציון משאר הישיבות. הרב עמיטל סירב לענות לו: סתם ישיבה, אמר הרב עמיטל. ילמדו בה תורה. אך לאחר שכל הנוכחים הפצירו ברב עמיטל, נענה להם ראש הישיבה ופתח בסיפור: מעשה באדמו"ר הזקן בעל התניא, שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע את נכדו התינוק, לעתיד לבא בעל ה"צמח צדק", בוכה בעריסתו. סגר האדמו"ר את הגמרא, ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו"ר לחדר הסמוך, ומצא שם את בנו, אביו של התינוק, כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו"ר תמה על בנו: מדוע לא קמת להרגיע את בנך הבוכה? הבן הנבוך הרים את מבטו, וענה לאביו: הייתי כל כך שקוע בלימוד, שלא שמעתי כלל את קול הבכי. הזעיף אליו האדמו"ר את פניו, ואמר בנחרצות: אסור שיהודי לא ישמע את קולו של תינוק יהודי בוכה, בגלל שהוא לומד תורה! וסיים הרב עמיטל ואמר: זה יהיה ייחודה של ישיבת הר עציון - פה נשמע את קולו של תינוק יהודי בוכה.

התפישה הזו, בדבר אחריותם הלאומית של לומדי התורה, השפיעה השפעה אדירה על אופיה של ישיבת הר עציון. ישיבת הר עציון היתה מישיבות ההסדר הראשונות, והשירות הצבאי נתפש בה מאז ומעולם כערך מחייב, גם בתקופה שהנורמה הזו לא היתה מקובלת כלל בעולם הישיבות הציוני. הישיבה גם שילמה מחיר יקר על האחריות הלאומית הזו: שמונה מתלמידי הישיבה הי"ד נפלו במלחמת יום הכיפורים, וגם לאחריה רבים וטובים מתלמידי הישיבה נפלו במלחמת לבנון, ובאירועים אחרים. את פניהם של הנכנסים לבית המדרש מקבל לוח זיכרון גדול, המנציח את שמותיהם של חללי הישיבה הי"ד.

היענותה של הישיבה לצרכים לאומיים באה לידי ביטוי לא רק בתחום הצבאי. הישיבה מחנכת את תלמידיה לעצב את דרכם בחיים מתוך היענות לצרכי הכלל. מסיבה זו מעודדת הישיבה את תלמידיה לעסוק במלאכת הקודש של החינוך, ורבים מבוגרי הישיבה אכן משמשים בתפקידי הוראה בכירים. אך הישיבה מצפה מכל בוגריה, גם אלו שבחרו לעסוק בתחומים אחרים, שבבואם לבחור את המקצוע שיעסקו בו, יתנו משקל רב לשיקולים ערכיים ולצרכי הציבור.

הישיבה מעורבת בפרוייקטים רבים הנוגעים לצרכים לאומיים. כמובן, מתוך תפישה המדגישה את מקומו המרכזי של לימוד התורה בגיל זה, תלמידי הישיבה ממעטים לעסוק בפעילויות שאינן נוגעות במישרין לעולמו של בית המדרש. אך בתוך תחומו של בית המדרש מושם דגש מיוחד על המחוייבות הציבורית, וזאת בלא רעש והמולה של יחסי ציבור: כך, למשל, בכל שנה מגיעים לישיבת הר עציון עשרות רבות של תלמידים מחו"ל - ארה"ב, אירופה, דרום-אפריקה, דרום-אמריקה ועוד - לשנה או שנתיים של לימוד תורה אינטנסיבי והיכרות עם הארץ. רבים מהם נשארו בארץ, שירתו בצבא, והקימו כאן עימנו את ביתם. רבנים ותלמידים מהישיבה שותפים גם בהקמתם ובאחזקתם של כוללים בתפוצות, המביאים את אור התורה אל אחינו שמעבר לים. הישיבה מפעילה "בית מדרש וירטואלי" ברשת האינטרנט, שמזכה עשרות-אלפי לומדים מהארץ ומהעולם בשיעורים תורניים איכותיים מידי שבוע. תלמידים מהישיבה מעורבים גם בפעילות תורנית ביישובים שונים בארץ: בכולל שהוקם על ידי הישיבה בכפר-יעבץ שבשרון, ובמקומות נוספים.

מגמתה של הישיבה היא לגדל בני תורה הנאמנים לעמם ולארצם. בצד העיסוק המרכזי של תלמידי הישיבה - לימוד תורה - נשזרת באישיותם גם המחוייבות לכלל והאחריות הלאומית.